לספר את הסיפור דרך הדימוי החזותי
1-קורס בסיסי, 28 שיעורים
2-קורס למתקדמים, 28 שיעורים
3-ליווי אישי, 14 שיעורים או שנתי
למי ולמה מיועד הקורס?
לאימון הגוף, הקול והדמיון של כל שחקן ושחקנית שנדרשים בעבודתם לספר בעל פה או בכתב על אירועים ואנשים בתוך פרק זמן נתון, שבמהלכו עליהם לכבוש את לב הקהל. נלמד לספר סיפורים בצורה מרתקת ולתקשר טוב יותר עם הקהל.
אם את/ה עוסק/ת בסיפור סיפורים, בובנאות, משחק, כתיבת ספרות, מחזות או תסריטים, הוראה או הרצאות, הקורס הזה מיועד לך.
כל האמור מתייחס לנשים ולגברים כאחד.
"ומכל הסופרים שהעלו את סיפוריהם על הכתב, הדגולים ביותר הם אלה שכתיבתם שונה במידה הפחותה ביותר מדבריהם של כל מספרי הסיפורים עלוּמי השֵם." – וולטר בנימין, מתוך "המספֵּר" (1)
על המורה: ד"ר פטריסיה אודונובן – אמנית וביולוגית, בעלת למעלה מ-40 שנות ניסיון במשחק, בובנאות, הוראה, בימוי, כתיבת מחזות וסיפור סיפורים. הופעתי הרבה ברחבי הארץ והעולם והשתתפתי בפסטיבלים בינלאומיים בולטים בתחום תיאטרון הבובות. לאורך השנים ביצעתי מחקרים וכתבתי סיפורים להופעות שלי עם תיאטרון הקרון (תיאטרון בובות לילדים בירושלים), הופעות וסיפורים "מבוססי מדע" למוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים (לכל הגילים) וסיפורים "מבוססי מוזיקה" לסדרת הקונצרטים למשפחה של התזמורת הסימפונית ירושלים. בנוסף יש לי ניסיון נרחב בהוראה: במשך 18 שנים לימדתי סטודנטיות לדרמה על מסורות תיאטרליות שהתפתחו מסיפור סיפורים בדרום מזרח אסיה (המכללה האקדמית אמונה, ירושלים), ובמשך 30 שנה לימדתי סטודנטיות וסטודנטים לתואר בחינוך את העוצמה הטמונה בסיפור סיפורים בעזרת צלליות, בובות או פשוט בעזרת הגוף (המחלקה לאמנות במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, ירושלים).
היום אני נותנת שיעורים פרטיים ומלמדת בבית הספר לבובנאות ולסיפור סיפורים של דבורה צפריר בתל אביב. אני מופיעה בשתי הצגות למבוגרים – סיפור סיפורים עם תיאטרון צלליות: "הצ'לן" (על חייו של פבלו קזאלס) ו"רעידת אדמה בצ'ילה" (המבוססת על סיפור מאת היינריך פון קלייסט). בימים אלה אני מעבדת הצגת בובות שלי למופע של סיפור סיפורים ללא בובות (על בסיס חיבור אחר של קלייסט, "על תיאטרון המריונטות").
(ניתן לקרוא את קורות חיי באתר: www.patriciaodonovan.com
מקום: שיעורים בזום. נדבר על האפשרות למספר פגישות פרונטליות, אם לא, כל הפגישות יהיו בזום ונשתדל לפחות את המפגש האחרון, לקיים בבית הספר.
כל שיעור כולל: אימוני קול ותנועה. הצגת עבודות של תלמידים: צפייה, ביקורת ודיון קבוצתי. הרצאות תיאורטיות על נושאים שונים במקצוע סיפור הסיפורים, היבטים נוירולוגיים, היסטוריה ומסורות מרחבי העולם. הקרנת סרטים ללמידה ודיון בסגנון עבודתם של מספרי סיפורים ידועים בעולם, מסורתיים ועכשוויים גם יחד.
דרישות: בגדים פשוטים ונוחים בצבעים חלקים, ללא אביזרים. חלל מרוּוח לביצוע תרגילים בזמן השיעור. במקרה שהקורס נערך בזום, חיוני להצטייד במצלמה רחבת זווית המתחברת למחשב, כך שניתן לראות את כל הגוף מראש ועד כף רגל במרחק לא גדול מהמסך. פרטים על דברים שיש לרכוש יינתנו בהמשך.
רציונל הקורס:
הרבה לפני היות הכתיבה, ההעברה המילולית של חוויות חיים הייתה כה חשובה לקיום האנושי עד שהמוח שלנו פיתח מבנה לעיבוד המידע הזה, והוא המבנה הסיפורי. מבנה זה של "מקור, דרך ויעד" מחוּוט במוחנו (2) ותפקידו לחפש משמעות. לפחות במהלך 2,500 השנים שעברו מאז שכתב סופוקלס את המחזות שלו, המוח שלנו לא השתנה.
דרכי המסירה והקליטה התפתחו יחד; כדי לעבד את הסיפור שמישהו מספר, המאזין זקוק לאותו מבנה במוחו שלו. ואת מה שמספרי סיפורים ותסריטאים יודעים כבר דורות, מאששים עכשיו מחקרים במדעי המוח, שמראים כיצד המוח שלנו מופעל בזמן האזנה לסיפור, ואף מסבירים מה מעורר בנו חיבור רגשי לסיפור ומדוע (3).
העובדה שאנחנו מתוכנתים גנטית לקליטת סיפורים אין פירושה שאצל כולנו המבנה הסיפורי מופעל באותו אופן. הסביבה הפיזית, החברתית והתרבותית ממלאת תפקיד חשוב, וברחבי העולם יש מאות צורות וסגנונות שונים. בנקודה זו נגלה שהיצירתיות מעולם לא הייתה מוגבלת למבנה כלשהו, ונלמד על מספרי ומספרות סיפורים שעובדים עם הגוף בלבד או בשילוב מוזיקה, חפצים, בובות וציורים, חלקם עתיקים שממשיכים להתקיים, אחרים בני זמננו.
מספרי סיפורים, בובנאים וכותבי תסריטים, כמו אחרים בתחומי האמנות החזותית, עוסקים בדמויות רבות ובאירועים רבים. כדי להעביר רגש, כוונה, תשוקה ופעולה מגופו ומקולו של אדם אחד לאלה של אחֵר דרושה צורת עבודה והתחברות שונה מזו של שחקנית המשחקת תפקיד אחד על הבמה לכל אורך הערב. התרגילים בקורס – המבוססים על הגישות של ריק קמפ (4) ואחרים לצד שיטות שפיתחתי בעצמי מניסיוני בעבודה ובהוראה – יתחילו מן הגוף והקול שלך, שיישארו שלך בתפקיד המספר/ת, ויסייעו לך להעמיק בחוויות ובידע שישנם בגופך ולהרחיב את מנעד הביטוי שלהם. זה יאפשר לך לגלם דמויות אחרות ממך, לדמיין את הצרכים והרצונות שלהן, לדבר בשבילן ולכתוב אותן טוב יותר, בכל ז'אנר שהוא. הבנה טובה יותר של הקשר בין רגש לכוונה לפעולה תסייע לך לספר סיפורים טוב יותר, לכתוב טוב יותר (5) ולתקשר טוב יותר.
בחצי השני של השנה הראשונה נלמד לשלב עזרים וצעצועים ולבחור מבין מספר אפשרויות: א) לעבוד עם חפץ אחד או יותר, כמו במסורות מטורקיה ומיפן; ב) לעבוד עם תמונות, כמו באסכולות שנוצרו ביפן ובאיטליה.
השנה השנייה היא קורס מתקדם למי שמבקשים להתמקצע בסיפור סיפורים. כחלק מההתנסות נקדיש מספר שיעורים ליציאה מהתבנית של מקור-דרך-יעד; נהפוך אותה, נסבך אותה ונשחק איתה. ההתנסויות בניתוץ חומות ובהרחבת גבולות יהיו משמעותיות רק אם נבהיר היטב את המהות של החומה, הגבול והמגבלות ומה שהם מייצגים. השינויים חייבים להיעשות "במתכוון ולא בטעות"
(6).
בחלק ב של הקורס הבסיסי, נלמד לספר סיפור עם תמונות על פי אחת מארבע מסורות: הקמישיבאי היפני, המגילות המצוירות של הודו או של אירן והקנטסטוריה האיטלקית (קנטה + היסטוריה = היסטוריה בשירה).
הרקע התיאורטי של התרגילים מגיע מעבודתם של:
(1) ולטר בנימין (מסאי ופילוסוף): חיבורים על אמנות סיפור הסיפורים.
(2) ג'ורג' לייקוף (פרופסור לבלשנות קוגניטיבית): חשיבה מטפורית, העברת מסרים מופשטים.
(3) פול אקמן (פרופסור לפסיכולוגיה): "תשע דרכים לעורר רגשות"
ויטוריו גלסה (פרופסור לפסיכו-ביולוגיה ולמדעי המוח): "נוירוני מראה ואמפתיה"
ליסה קרון (מנחת כתיבה, יועצת וסופרת). "מוח מתוכנת לסיפור"
(4) ריק קמפ (שחקן ובמאי). Embodied Acting
(5) סטיבן ג'יימס, לורה פקר, הארייט קול, שון בוואלה (כותבים ומספרי סיפורים): על התרומה של סיפור סיפורים לשיפור הכתיבה.
(6) אריק אדסון (תסריטאי ומורה).
(7) ד"ר פטריסיה אודונובן. עבודות שלי.
אפשרות לקורס סמסטריאלי על סיפור עם תמונות לפי מסורת יפנית "קמישיבאי" לחץ כאן
השאלות שלנו בקורס בסיסי:
כמה שאלות שנרצה לענות עליהן:
מה הופך סיפור לסיפור טוב או רע?
מה גורם לקהל להתעניין ולהקשיב?
משולש היחסים: סיפור, מספרת וקהל. מה יכול להשתבש ולמה?
איך מנתחים סיפור כתוב כדי לספר אותו בעל פה?
מהי מערכת היחסים בין ההיבט המבני להיבט ההופעתי של סיפור סיפורים?
נרטיב, סיפור ועלילה: מה ההבדל?
סיפור סיפורים כצורת תקשורת רב-אופְנוּתית (מולטי-מודלית).
מידע נרטיבי לעומת חוויה מגולמת: על סמך מה בוחרים איזה חלקים מהסיפור לספר לקהל ואיזה לבטא בפעולה?
איך משלבים עבר והווה ולשם מה?
איך מעוררים אהדה ואיך זה עובד על הקהל?
איך יוצרים מתח וכיצד הוא עובד?
מה תפקידם של המקצב ושל השתיקה? איך מתרחשת שתיקה ומהו הכוח שלה?
איך מוצאים את היציבה, המחוות, כוח הכבידה, שיווי המשקל והקול של כל דמות?
מהי מחווה? סוגי מחווֹת. תבניות יסוד של מחוות.
כיצד המחווה מוסיפה משמעות למילה המדוברת?
כיצד תנועות עיניים משדרות מחשבות?
כיצד נוצר תיאום בין רגשות, מחוות תנועתיות ואמירות מילוליות?
איך עובר מספר הסיפורים מתפקיד המספר אל הדמויות ובחזרה?
מדוע המטפורות נפוצות כל כך בשפה?
מהם מטפורה, סמל ומטונימיה?
איך מציגים מטפורות באופן חזותי באמצעות תנועה?
איזה חלקים בסיפור אפשר להעביר באמצעות תנועה בלבד, בלי מילים?
מה יכול להיות התפקיד של צלילים ומוזיקה בסיפור?
התנסות בסיפור סיפורים בעל פה בעזרת חפצים ותמונות (מסורות טורקיות ויפניות).
היחסים בין המספרת, הסיפור ו"תיאטרון חפצים" (אסכולה צרפתית בת-זמננו).
סיפור סיפורים עם צעצועים (וריאציה של תיאטרון חפצים).
שאלות נוספות בקורס מיתקדם:
של מי הסיפור הזה? נקודת ההשקפה של המספרת.
כמה ידוע לי? רמות של תובנה.
איך בוחרים סיפור? למי? על מי? על ידי מי?
בעיות של סטריאוטיפים, גזענות ואי-נראוּת בסיפורים. מה ביכולתנו לעשות בנדון?
איך לספר את הסיפור האישי שלי?
האם מותר לי לשנות סיפור קיים?
למידה מעמיקה יותר של הדמויות: אלגוריות, סמלים.
האם יש יותר מפירוש אחד לסיפור? משמעויות סמליות ומילוליות.
איך יוצרים מתח והומור? מה הופך דברים למצחיקים?
ארבע הקטגוריות העיקריות של מחוות: מקצב, רמז, אייקוני ומטפורי.
מתי מתחילים ומסיימים מחווה בהתייחס למילים הנאמרות?
איך להמחיש מטפורות באמצעות תנועות?
איזה חלקים בסיפור אפשר להעביר באמצעות תנועה בלבד, בלי מילים?
שבירת התבנית הבסיסית של סיפור. אנטי-נרטיב, סוריאליזם ופוסט-מודרניזם. למה לשבור את המבנה? לשם מה?
שבירת ציר הזמן האופקי (עבר – הווה) על ידי ציר אנכי על-זמני.
עימות בין שני נרטיבים בו-זמניים. ברטולד ברכט ומסורות אירופיות של סיפור סיפורים בתמונות.
יצירת רפרטואר אישי.
משאבים למחקר ומה יכול להתגלות לנו כשאנחנו חוקרים סיפור.
שאלות על הקורס:
ד"ר פטריסיה אודונובן
patod3@gmail.com
052-7453802
ישראל
בית הספר לתאטרון בובות ודרמה בהנהלת דבורה צפריר
03-7419938
052-2246999
ישראל
לאתר לחץ כאן